תלמידים עולים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים הנובעים מהצורך לרכוש שפה חדשה המהווה מפתח לשילוב חינוכי וחברתי. תקופת הקורונה יצרה אתגר כפול הנובע מן המעבר ללמידה מקוונת המצריכה יכולת שפתיות אף מעבר לנדרש בהוראה פרונטלית לצד הניתוק מן המסגרת החברתית-רגשית. מחקר זה מתמקד באוכלוסיית התלמידים העולים ועונה על צורכי השעה בבואו לברר את האתגרים הניצבים בפניהם בלמידה המקוונת ולהעריך פתרונות חדשניים מקוונים להתערבות נרטיבית דו לשונית הניתנים ליישום עם הכניסה לבית הספר היסודי, שלב שיש לו השפעה מרחיקת לכת על ההצלחה האקדמית, החברתית והרגשית בעתיד. נשער שתפיסותיהם של תלמידים עולים והוריהם ביחס ללמידה מקוונת תשקפנה תחושות של זרות, ניכור, מחסום שפתי וחוסר בתקשורת, כתלות במידת השליטה בכל אחת מן השפות הן בקרב התלמידים והן בקרב הוריהם, בעוד שהמורים יביעו חשש שההוראה המקוונת מרחיבה את הפערים של תלמידים עולים יותר מאשר אצל כלל התלמידים בשל המגבלות השפתיות הפוגעות בהבנתם את החומר הנלמד מחד ומהקושי בזיהוי מקורות הפערים מאידך. על מנת לבחון את תפיסותיהם של התלמידים, ההורים והמורים ביחס לאתגרים הפדגוגיים, הטכנולוגיים והחברתיים-רגשיים, כמו גם לבחינת מענה אפשרי בגילאים הצעירים, נבחר מדגם מייצג ככל האפשר של 450 תלמידים והוריהם ו-120 מורים, תוך התייחסות לשונות הקיימת בארצות מוצא (דוברי אנגלית, רוסית וצרפתית), שכבות הגיל השונות (יסודי חטיבה ותיכון), והמגזרים השונים (ממלכתי, וממלכתי דתי), תוך שליטה במקום מגורים ומיצב סוציו-אקונומי. המחקר משתמש במתודה של שיטות  משולבות (mixed methods), המשלבת מחקר כמותי אשר בוחן את השאלות באמצעות שאלונים הפונים למדגם רחב של אוכלוסיית התלמידים העולים, הוריהם ומוריהם ומחקר איכותני המבוסס על ראיונות עומק חצי מובנים של המורים ומשלים את התמונה על ידי מיפוי שפתי בשתי השפות והתערבות נרטיבית  בשכבה  הצעירה (א') לבחינת אלטרנטיבה פדגוגית מקוונת. לאלטמן, וולטרס, וערמון-לוטם ניסיון רב בחקר שפתם וזהותם החברתית-רגשית של תלמידים עולים כמו גם בדרכי מיפוי והתערבות שפתית בגילאים הצעירים (קרנות מחקר לאומיות ובינלאומיות).